#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה עולים לתורה ביוה&quot;כ?	"ביוה&quot;כ בחול שש [דהוא כנגד הד&#x27; רוחות ולמעלה ולמטה וגם תשובה הוא עיקר בנין העולם (ערוה&quot;ש סעי&#x27; א&#x27;)] וקורין בפרשת אחרי מות ומפטיר מפרשת פינחס, ובשבת יש שבע עליות"	סימן תרכא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להוסיף על העליות?	"לכתחילה אין מוסיפין על העליות ביוה&quot;כ דראשי הפרשיות מצויינים מענין כפרה (שע&quot;ת ס&quot;ק א., מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;), אבל במקום שהעולים נותנים הרבה מעות לצדקה המיקל לא הפסיד (פמ&quot;ג א&quot;א ריש סימן, מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;)"	סימן תרכא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה בשעה שקורין מיתת בני אהרן?	"כתב בזוהר כל מי שמצטער או מוריד דמעות עליהם מוחלין לו עונותיו ובניו אינן מתים בחייו, והעיקר הוא ליתן אל לבו לחזור בתשובה דאם הארזים נפלו כ&quot;ש אנן איזובי קיר (מג&quot;א ריש הסימן, מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;)"	סימן תרכא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו ההפטורה ביוה&quot;כ?	סלו סלו פנו דרך (ישעיה נ&quot;ז)	סימן תרכא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בברכת ההפטורה האם אומרים מלך מוחל וסולח?	"הב&quot;י הביא שהכל בו כתב שאין לאומרו אבל הרוקח כתב לאומרו, והמג&quot;א (ריש סימן) הכריע כהכל בו שלא לאומרו, וכן נקט המ&quot;ב (ס&quot;ק ד&#x27;), אבל הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ב&#x27;) כתב דנוהגין כהרוקח {וכן נוהגין}"	סימן תרכא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למי נותנים עלייה לתורה?	"להש&quot;ץ בשחרית (דרכ&quot;מ ס&quot;ק א&#x27;)"	סימן תרכא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי מתחיל הש&quot;ץ למוסף?	מיהי רצון קודם הקדיש קודם מוסף {ולפיכך הש&quot;ץ לשחרית מחזיר הס&quot;ת}	סימן תרכא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי מלין ביוה&quot;כ?	"לכו&quot;ע מתפללין שחרית תחילה דתדיר קודם (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;) [אבל מוסף הוי מיוחד ליוה&quot;כ ואינו אלא פעם אחת בשנה, ואמרינן בזבחים (צ&quot;א ע&quot;א) דמילה תדיר מפסח, ולפי&quot;ז מובן למה נוהגין למול בשבת אחר מוסף דלגבי מוסף בשבת מוסף תדיר ממילה (ר&quot;י באק)], והמחבר ס&quot;ל דמלין אחר קרה&quot;ת קודם אשרי [לפי שהשכינה אצל התורה (רוקח, ב&quot;י)], והרמ&quot;א כתב דנוהגין למול אחר אשרי, והמג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) כתב דנוהגין כהמחבר, וכן משמע ממ&quot;ב (ס&quot;ק ז&#x27;), והוסיף הא&quot;א מבוטשאטש דמלין קודם יזכור "	סימן תרכא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם יצאו מביהכ&quot;נ לעשות מילה, במה צריכים ליזהר?	"1) צריכים להחזיר הס&quot;ת להארון קודם שיצאו דהוי בזיון להניחה ולצאת לחוץ (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;)&lt;br&gt;2) יאמר קדיש על אשרי [לפי מנהג המחבר] או על הפסוקים ביהי רצון של הש&quot;ץ קודם מוסף, ובמקום שאינו אומר היהי רצון יאמר איזה מזמור קודם אמירת קדיש (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;)"	סימן תרכא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אומרים זכור ברית ויום ליבשה?	"בחול אומרים רק זכור ברית, ובשבת גם אומרים יום ליבשה (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, רע&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;) [משא&quot;כ בר&quot;ה כשחל בשבת אין אומרים זכור ברית וכמ&quot;ש השעה&quot;צ לעיל (סי&#x27; תקפ&quot;ד ס&quot;ק י&quot;ג)], אכן השעה&quot;צ (ס&quot;ק ב&#x27;) כתב שהא&quot;ר ס&quot;ל דאין אומרים יום ליבשה דהוי כמו הלל"	סימן תרכא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מברכין על כוס במילה ביוה&quot;כ?	"הב&quot;י הביא מח&#x27; בין המרדכי ור&quot;ת, לפי המרדכי אינו יכול ליתנו אפי&#x27; לתינוק [דחיישינן טפי ביוה&quot;כ דהוי איסור כרת] ועל כן אין לברך אלא אשר קידש ידיד ולא הברכה בורא פרי הגפן, ולפי ר&quot;ת יכול ליתנו לתינוק ולא חיישינן דאתי למיסרך. להלכה, המחבר פסק כהמרדכי דאין לברך על הכוס, והרמ&quot;א כתב דיכול ליתנו לתינוק הנימול [דסגי בזה לסלק הגנאי במה שאין שותים מכוס של ברכה, ודלא כרשב&quot;א דס&quot;ל דלא מהני ליתנו לרך הנימול (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;)], וזהו מלבד מה שנותנין לפי התינוק כשאומר בדמיך חיי (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב), וביאר המחה&quot;ש (ומג&quot;א סי&#x27; תקנ&quot;ט) דאע&quot;פ שבט&#x27; באב מקילין ליתן היין לתינוק מ&quot;מ ביוה&quot;כ מחמירים טפי דהוי איסור דאורייתא [וגם איסור כרת (ב&quot;י)], אמנם כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ב) דאם היולדת אוכלת עדיף ליתן היין לה אם שומעת הברכה ולא הפסיקה (שעה&quot;צ ס&quot;ק ה&#x27; - ו&#x27;) {וצ&quot;ע למה היא צריכה לשתות יין, ותי&#x27; הקובץ הלכות (פל&quot;ה הע&#x27; כ&quot;א) שהיין מחזק גופה}, וע&quot;ע בערוה&quot;ש (סעי&#x27; ג&#x27;) דנוהגין ליתן הכוס לשאר תינוקות וכשיטת ר&quot;ת בב&quot;י ולא חיישינן דאתי למיסרך, וכן נקט הקובץ הלכות (פל&quot;ה סעי&#x27; י&quot;ח)"	סימן תרכא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד יעשה המוהל מציצה?	"כתב השע&quot;ת לעיל (סי&#x27; תרי&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;) בתענית שאינו יכול לעשות מציצה ביין [שדרכן לעשות הכי כדי שלא יגרום הזק לתינוק] לאחר שמוצץ בפיו יזלף היין על גוף התינוק בידו או יעשה מציצה בספוג, וביוה&quot;כ לא יעשה מציצה בספוג משום חשש סחיטה אלא לאחר שמוצץ בפיו יזלף היין על התינוק בידו (מטה אפרים סעי&#x27; ו&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א) [כן שמעתי מר&#x27; ניסי ב&quot;ר מרדכי מוזעס נ&quot;י]"	סימן תרכא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עיי&#x27; במקור חיים דהביא מעשה וסגולה לכהן מוהל לעלות לדוכן עם דם המילה על ידיו"		סימן תרכא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עי&#x27; בב&quot;י דכתב כמה הגהות בסדר העבודה לפי הנוסח אתה כוננת, ומ&quot;מ אין לתמוה אם יש כמה דברים שאינם אליבא דהלכתא"		סימן תרכא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה תפילה אומרים סדר העבודה?	"אע&quot;פ שהכל בו סבר דאפי&#x27; בשחרית אומרה, שאר הפוסקים סוברים דאומרה רק במוסף לפי שעיקר עבודתו הוא בתפילת מוסף, ואומרים אותה לקיים ונשלמה פרים שפתינו (ב&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג)"	סימן תרכא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי נופלים על פניהם?	"כשאומרים והכהנים והעם וגם בעלינו לשבח (רמ&quot;א), ומבואר לעיל (סי&#x27; קל&quot;א) דצריך ליזהר לעשות שנים משלשה תנאים אלו: קידה לאפוקי פישוט ידים ורגלים, יהא דבר חוצץ בינו ובין הרצפה של אבנים, לצדודי."	סימן תרכא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה הש&quot;ץ?	"הרמ&quot;א כתב דאסור לש&quot;ץ לעקור רגליו ממקומו ולפיכך יש למחות ביד הנוהגין שהש&quot;ץ נופל, אכן הט&quot;ז (ס&quot;ק ג&#x27;) הביא הלבוש שנתפשט המנהג שהש&quot;ץ נופל, וביאר הט&quot;ז שהם סברי דהליכה לא מקרי הפסק, ועכשיו נוהגין ליתן עוד שטענדר לפניו ובעבודה מסלקין אותו וא&quot;צ לעקור את רגליו (פמ&quot;ג מש&quot;ז ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז), וגם השמש מגביהו ומעמידו על רגליו (שעה&quot;צ ס&quot;ק ז&#x27;) [ומ&quot;מ כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ד&#x27;) דאין ראוי לש&quot;ץ ליפול בעלינו], ובדיעבד אם לא הכינו שטענדר לפניו יכול לסמוך על הט&quot;ז דהליכה לא הוי הפסק (אשי ישראל בשם הגרח&quot;ק)"	סימן תרכא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אומרים &quot;השם&quot; או &quot;בשם&quot;?	"בתחילת הוידוי אומרים אנא &quot;השם&quot; חטאתי וכו&#x27;, אבל בפעם שני הטור הביא ב&#x27; גרסאות אם אומרים אנא &quot;השם&quot; או &quot;בשם&quot; כפר נא לחטאים וכו&#x27;, וכתב הט&quot;ז (ס&quot;ק ב&#x27;) דנוהגין לומר &quot;בשם&quot;, וביאר דהוא בקשה רחמים ע&quot;י שם העצם בלי תערובות דין כלל"	סימן תרכא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד אמר הכהן גדול שם השם?	"הטור הביא מהרא&quot;ש (יומא סי&#x27; י&quot;ט) דלפי רב האי גאון אמר השם של מ&quot;ב, אבל הרא&quot;ש ס&quot;ל דאמר השם המפורש של ד&#x27; אותיות ככתיבתו"	סימן תרכא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כיצד אנו אומרים הפסוק &quot;לפני ה&#x27;&quot;?"	הטור הביא מרב סעדיה לומר &quot;השם&quot; אבל הרי&quot;ץ גיאות סבר שיכול לומר השם אדנות כיון דהוא פסוק, וכן נוהגין כהרי&quot;ץ גיאות.	סימן תרכא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי אומרים &quot;השם&quot; ומתי אומרים &quot;אדנות&quot;?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) דאומרים &quot;השם&quot; כשאמר הכהן גדול את השם המפורש אבל כשהוא פסוק אומרים &quot;אדנות&quot; ועל כן אומרים אדנות לפני ה&#x27; תטהרו או לה&#x27; חטאת {ומשמע דמותר לומר חצי פסוק} [דלא כהב&quot;ח דס&quot;ל שיאמר &quot;להשם חטאת&quot;], ופשוט שביהי רצון שאמר הכהן גדול אומרים אדנות דאף הוא אמר אדנות {ומשמע דמותר לומר שם אדנות בסיפור דברים בעלמא}, וכן בלשון בקשות אומרים השם אדנות"	סימן תרכא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לומר &quot;אדושם&quot;?	"לא דאינו דרך כבוד (ט&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27;)"	סימן תרכא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו סדר העבודה?	"חטאתי, עויתי, פשעתי [מקל לחמור (מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז)], ועי&#x27; בט&quot;ז (סי&#x27; קי&quot;ג ס&quot;ק ד&#x27;) דטוב להכות על לבו בשעה שאומר תיבות אלו (שע&quot;ת ס&quot;ק ה&#x27;), אבל הכה&quot;ח (ס&quot;ק כ&quot;ח) כתב דע&quot;פ סוד א&quot;צ להכות אלא באמירת אשמנו וכו&#x27;, וכן נוהגין (קובץ הלכות פל&quot;ו סעי&#x27; ו&#x27;)"	סימן תרכא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אומרים היום תאמצנו ביוה&quot;כ?	"כי אנו מחזיקים עצמינו לבינונים, לכן מבקשים שיכפר לנו היום (דרכ&quot;מ ס&quot;ק ז&#x27;)"	סימן תרכא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה מזכירין הנשמות ביוה&quot;כ?	"1) מפני שיש למתים כפרה ג&quot;כ ביוה&quot;כ [על כן נקראת יום הכיפורים לשון רבים] (רמ&quot;א, דרכ&quot;מ ס&quot;ק ח&#x27;)&lt;br&gt;2) כדי לשבר ומכניע לבו של אדם (דרכ&quot;מ ס&quot;ק ח&#x27;)"	סימן תרכא סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה נוהגין ליתן צדקה בעבור המתים ביוה&quot;כ?	"הב&quot;י הביא אסמכתות מפסוקים שהוא זמן כפרה אף למתים, והענין הוא שהקב&quot;ה בוחן לבבות החיים והמתים אם אותו המת היה בחיים [ואפי&#x27; אם היה עני אך לבו בטוב והיה נותן אם היה לו] אז תועיל קצת כי החי יכול לבקש להקל דין המת (ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט)"	סימן תרכא סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ברשע?	"לא מהני דלא היה נותן צדקה [אבל כתב הראשון לציון (יו&quot;ד ס&quot;ס רמ&quot;ט) דהיינו רשע לאותו דבר אבל מהני לרשע בשאר ענינים], ואם הרשע התודה קודם מיתה י&quot;ל דנחשב כצדיק (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט), ובכל אופן הבן מזכה לאביו אפי&#x27; לרשע (מ&quot;ב שם)"	סימן תרכא סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי יוצא מבית הכנסת בשעת יזכור?	"1) מי שיש לו אב ואם מפני עין הרע או משום דמחזי כהתגודדות אם הם שותקים (שערי אפרים פתחי שערים ש&quot;י סעי&#x27; ל&quot;ב, גשר החיים פל&quot;א אות ד&#x27;), ומ&quot;מ אם אחד ישן על השטענדר א&quot;צ לעוררו לצאת (קובץ הלכות פל&quot;ה הע&#x27; ט&#x27;)&lt;br&gt;2) בענין אבלים תוך שנה, הקיצור שו&quot;ע (סי&#x27; קל&quot;ג סעי&#x27; כ&quot;א) ס&quot;ל שיוצאים מפני שהם עלולים לעורר לבכי וצער ביו&quot;ט, אבל הגשה&quot;ח (פל&quot;א אות ז&#x27;) מקיל, והכריע רשז&quot;א (הליכות שלמה) דהרשות בידו לומר יזכור אם יודע שיוכל להתגבר ולא לבכות, וכעין זה באג&quot;מ (יו&quot;ד ח&quot;ד סי&#x27; ס&quot;א אות י&#x27;) דאין למחות ביד מי שרוצה לומר יזכור בשנה ראשונה. ואם כבר מת אביו והוא בתוך שנה לאמו מזכיר נשמות שניהם (קובץ הלכות פל&quot;ה סעי&#x27; י&#x27;)"	סימן תרכא סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אומרים יזכור על בניו קטנים?	"הגשה&quot;ח (פל&quot;א אות ח&#x27;) הביא שיש סוברים שאין אומרים בשביל פחותים מבן כ&#x27;, ויש סוברים שאין אומרים בשביל פחותים מבן י&quot;ג, ויש סוברים שאין אומרים בשביל קטנים שאין להם דעת, ויש נוהגין לומר יזכור בשביל כל קטנים מפני שיש להם חשבונות בגלגולים"	סימן תרכא סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אפשר לומר יזכור ביחידות?	"כן דאינו דבר שבקדושה (קובץ הלכות פל&quot;ה סעי&#x27; י&quot;א)"	סימן תרכא סעיף ו		
